חסן עיסא נ' ירון בנין בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת עד לאחר ההכרעה בבקשה למחיקה.

הנתבעת טוענת כי על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראותיו של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניין מס' 7009/2010 מיום 21.01.10 (להלן: ההסכם הקיבוצי).

בהתאם לסעיף 76 להסכם הקיבוצי בענף הבניין, נקבע, כי "לצורך יישוב חילוקי דעות בנושאים המוסדרים בהסכם זה בין הצדדים ו/או יחידיהם תוקם וועדה פריטטית בת שלושה שלבים: א. תחילה יעלה הנושא שבמחלוקת בפני וועדה פריטטית מרחבית אשר תורכב ממזכיר האיגוד המקצועי במרחב בתחומו נמצא מקום מושבו של המעביד ונציג המעביד. ב. במידה ולא הגיעה הוועדה הפריטטית המרחבית להסכמה תוך 14 ימים, יעלה הנושא שבמחלוקת בפני ועדה פריטטית ארצית אשר תורכב מיו"ר ועדת העבודה הארצית של התאחדות הקבלנים ויו"ר הסתדרות בניין והעץ בהסתדרות או נציג אחר שימנו אלה מטעמם".

לטענת הנתבעת, המשיב (להלן – "התובע") טוען לזכויות מכוח צו ההרחבה ו/או ההסכם הקיבוצי בענף הבניין ועל כן בית הדין משמש כמוצא אחרון ורק לאחר שנעשה ניסיון למצוא פתרון בוועדות הפריטטיות.

לטענת הנתבעת הוועדות הפריטטיות פעילות ואף צורפה לבקשה התכתבות בעניין. בנוסף, הנתבעת צירפה אישור חברות בארגון קבלני הבניין והתשתיות בירושלים.

בנסיבות אלו, טוענת הנתבעת, יש להורות על מחיקת התביעה והעברתה לדיון בוועדה הפריטטית בהתאם להסכם הקיבוצי.

התובע מתנגד לבקשה, וטוען כי הבקשה נועדה לחסום את דרכו מלברר תביעתו לגופה משיקולים זרים ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט. התובע מוסיף, כי סעד של מחיקה הינו סעד קיצוני המופעל ע"י ביה"ד ביד קמוצה.

לטענת התובע, עניינה של התביעה בזכויות המוקנות לו מכוח חוקי המגן של משפט העבודה, וככאלה, ועל יסוד סעיף 3 לחוק הבוררות, לא ניתן להעביר לבוררות עניינים הדורשים הכרעה בדבר קיומה של זכות מהזכויות האמורות או בדבר קיומם או העדרם של יחסי עובד ומעביד. בנוסף התובע מתנגד להעברת התביעה לוועדה פריטטית בהתאם להסכם הקיבוצי, מאחר והוא לא יהיה צד לוועדה.

ביום 15.06.14 הגישה הנתבעת בקשה לצירוף תכתבות דוא"ל עם שירות התעסוקה ולפיה עולה, לכאורה, כי לא התקיימו בינה לבין התובע יחסי עבודה. הנתבע הגיב לבקשה, וחזר על האמור בתגובתו, והוסיף כי לכתב התביעה צורפו מסמכים המעידים על קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים וכי עניין לנו במחלוקת עובדתית שצריכה בירור והכרעה לגופה.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתגובה וכן בבקשה לצירוף מסמכים ובתגובת התובע, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

המסגרת הנורמטיבית:

חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן – "חוק הבוררות") קובע, בין היתר, כדלקמן:

הגדרות

"1.לענין חוק זה -

'הסכם בוררות' - הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;

3.אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים.

5.(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."